הבלוג של יעל

עדיף לא להכניס באג'נדה של המפגש השבועי לוגיסטיקה וסידורים – מי יעשה מה ומתי, כל מיני כאלו, רק הנאה,כיף והתבוננות אמיתית אחד בשני.

 

חברתי עושה את זה כבר שנים, יום בשבוע קבוע ולטענתה זה מחזק את הקשר ומועיל בצורה שלא תיאמן.

אני יכולה להבין את זה, אבל איך אפשר ליישם את זה? יש שבועות שאני ובעלי לא מחליפים מילה אלא רק דברי "סידורים" ומי ייקח את מי ומי יעשה מה ומתי... "בדיוק בגלל זה אתם חייבים להיפגש אחת לשבוע ופשוט "להיות", תסתכלו אחד בשני, תאהבו אחד את השני, תיזכרו מי אתם לפני שכל זה התחיל, מי הייתם ומי אתם רוצים להיות, בשביל זה כל המפגש הזה בעצם", היא מסבירה לי.

 

בדרכי הביתה, חשבתי שזה באמת יכול להיות רעיון טוב ופתרון מצוין לכל המצוקות הזוגיות שיש לרובינו, גם שאנחנו נפגשים לבד תמיד עולים נושאים משפחתיים, לוגיסטיים, אדמיניסטרטיביים שונים שחייבים לדבר עליהם ואז אין מקום וזמן להתבוננות אמיתית אחד בשני, סתם להסתכל ולראות מה חדש, מה השתנה מהשבוע שעבר, להסתכל פנימה ולראות מה קורה עם הבן זוג שלנו ואולי גם לעזור שאפשר.

 

טו' באב מתקרב ואני קוראת בעיתונים ובאתרים השונים הצעות לבילויים ולמתנות אהבה, הפעם חשבתי אולי אני אתחיל במסורת של "יום אחד בשבוע", אני אתן לנו את המתנה הזו שכנראה חשובה יותר מכל מתנה אחרת והיא זמן לאינטימיות והתקרבות זוגית אמיתית, יום בשבוע שבו אני "רואה" אותו והוא "רואה" אותי ויש מקום לאהבה.

 

זו מסורת שהייתי רוצה לתחזק, אני יודעת שזה קל לדבר אבל בתכל'ס זה ממש לא פשוט: למצוא בייביסיטר, הוצאות, למצוא זמן כל שבוע וכו', אבל מצד שני אפשר גם להיות יצירתיים ולא להוציא כל מפגש כסף ואפשר גם לבקש מההורים לשמור על הילדים וגם אפשר להיפגש מדי פעם בבית – לעשות ארוחה רומנטית לאור נרות בבית, תחשבו ותהיו יצירתיים, אני בטוחה שזה שווה את זה!

 

עוד דבר אחד לסיום, חשוב להתמיד במפגשים האלו, לא מספיק לנסות חודש ולהפסיק, כל שבוע להיפגש, כל שבוע, רק ככה זה עובד.

 

אני בטוח הולכת לנסות את זה, מה איתכם?

טו' באב שמח:)